המדריך השלם לדבקים לאריחים: איך בוחרים את הדבק המתאים ביותר לעבודה?

הדבקה מוצלחת של אריחים היא עבודה הדורשת לא רק מיומנות וטכניקה, אלא גם בחירת חומרים נכונה. מרכיב חשוב בהצלחת היישום הוא שימוש בדבק המתאים לסוג האריח, לגודלו ולתשתית עליה הוא מיושם. בחירה לא נכונה של דבק עלולה לגרום לסדקים, לשברים ולהתנתקות מהתשתית.

כל סוגי הדבקים מבית טמבור מיועדים להדבקת קרמיקה, גרניט פורצלן, שיש, גבס ועוד. בחרו את דבק הקרמיקה המתאים לפי סוג האריחים שלכם ובהתאם לתשתית עליה הם מודבקים.

ריכזנו עבורכם את כל המידע הנדרש על מנת לבחור בדבק הנכון ולהגיע לתוצאה המושלמת.

בחירת דבקים לאריחים ב- 3 צעדים

צעד ראשון – לברר עם הלקוח מהו סוג האריח
רוב היצרנים התאימו את הדבק לסוג האריח ומאפייניו: בין אם מדובר באריח משיש, פורצלן, קרמיקה או אבן מתועשת. כדי שהדבק יתאים לסוג האריח, חשוב לשאול את הלקוח באילו אריחים מדובר, וכאשר בוחרים את הדבק יש לוודא שהוא מיועד לסוג האריח המבוקש.  

צעד שני – בחירת הדבק בהתאם לסימונים שעל גבי האריזה
כדי לוודא שהדבק מתאים לצרכי העבודה ולמאפייניה הייחודיים, אנו ממליצים לבדוק את הסימון שמופיע על גבי האריזה. דבק לאריחים שעומד בתקן 1555 חלק 2, מסומן ע"י 5 סימונים אפשריים, שהכרתם תאפשר לכם לבחור את סוג הדבק המתאים ביותר למשימה:

 1. הרכב הדבק – ישנם שני סוגי דבקים לאריחים:

  • דבק על בסיס צמנט (מלט) – דבק אבקתי המצריך ערבוב עם מים. מיועד לתשתיות שאינן ישרות לחלוטין: באמצעות הדבק ניתן ליישר את התשתית בעובי של עד 1 ס"מ. דבק על בסיס צמנט מסומן ע"י האות C.
  • דבק על בסיס אקרילי (דבק תחליבי) – דבק "פסטה" מוכן לשימוש, המיועד להדבקות על גבי תשתית ישרה כמו לוחות גבס, בלוקי גבס וטיח המיושר ברמת פילוס גבוהה. עובי ההדבקה של הדבקים האקריליים הוא עד 6 מ"מ. בדבקים אקריליים משתמשים לצורך הדבקת אריחים בחדרים רטובים. דבק על בסיס אקרילי מסומן ע"י האות D.

2. חוזק הידבקות
כאשר מדובר בדבקים לאריחים, החוזק לא תמיד קובע! אחת הטעויות הנפוצות היא לקנות דבק בעל חוזק גבוה, בלי להתחשב במאפייני האריח. כך לדוגמא נכנסו בשנים האחרונות לשימוש אריחים קרמיים בעלי כושר ספיגה גבוה של מעל ל- 10%. ככל שהאריח סופג יותר נוזלים הוא חלש יותר, ולכן שימוש בדבק צמנטי בעל חוזק גבוה יוביל לסדיקתם ולשבירתם. היחידות שמציינות את חוזקו של הדבק נמדדות במגה פסקל (מגפ"ס):

  • חוזק הידבקות רגיל, הגדול מ- 0.5 מגפ"ס, יצוין ע"י הספרה 1. כך למשל הסימון C1 מציין דבק צמנטי בעל חוזק הידבקות רגיל. דבק בעל חוזק הידבקות רגיל מיועד כאמור לאריחים הנחשבים לחלשים יותר, כגון אריחים קרמיים בעלי כושר ספיגה גבוה.
  • חוזק הידבקות גבוה, הגדול מ- 1 מגפ"ס, יצוין ע"י הספרה 2. כך למשל הסימון D2 מציין דבק אקרילי בעל חוזק הידבקות גבוה. בדבק מסוג D2, למרות חוזקו, אנו ממליצים להשתמש בחדרים רטובים: זאת מאחר ודבק אקרילי אינו מתכווץ, באופן שעלול להוביל לשבירת אריחים חלשים.

3. החלקה מופחתת
כאשר הסימון על גבי האריזה מכיל את האות T, הכוונה היא לכך שהאריח כמעט לא אמור לגלוש מהקיר (עפ"י התקן, מדובר בגלישה של עד 0.5 מ"מ).

4. זמן פתוח (Open Time)
כאשר הסימון על גבי האריזה מכיל את האות E, המשמעות היא שניתן להשאיר את הדבק מרוח לפני הדבקה למשך עד 30 דקות. חשוב לציין שמשך הזמן נבדק בתנאי מעבדה: בפועל, בהתאם לתנאים המאתגרים בשטח, הזמן הפתוח עשוי להתקצר ל- 10-15 דקות לכל היותר. במידה שהסימון על גבי האריזה לא מכיל את האות E, המשמעות היא שזמן הייבוש מהיר במיוחד, ולכן יש להדביק את האריח באופן מיידי לתשתית כדי שלא ייווצר קרום.

מהם הנזקים שיוצר הקרום? כאשר מדביקים את האריחים על גבי קרום, עומס היתר המופעל עליו יוצר משיכה חזקה שעלולה להוביל להתנתקות אריחים מהקיר.     

​5. רמת הגמישות
רמת הגמישות רלוונטית לחיפויי חוץ, ולהדבקות אריחים בחדרים רטובים למשל.  

  • S1 – סימון המציין רמת גמישות רגילה.
  • S2 – סימון המציין רמת גמישות גבוהה.

צעד שלישי – שקלול מאפיינים נוספים

מעבר לסימונים שהכרנו, ישנם עוד שני גורמים שצריך לקחת בחשבון בעת בחירת הדבק:

1. גודל האריח – תקן 1555 חלק 2 מגדיר מהו סוג הדבק המיועד לכל גודל אריח. כלל האצבע מתייחס לשני גדלים מרכזיים:

  • באריחים סטנדרטיים (עד גודל 60 ס"מ על 30 ס"מ) – אנו ממליצים להשתמש בגשר בונד 51 סופר, דבק מסוג  C1TES1המותאם לאריחים חלשים וסופגים. בנוסף, דבק זה מכיל מוספים שמונעים את התכווצות האריח ואת שבירתו.
  • באריחים גדולים (מעל גודל 60 ס"מ על 30 ס"מ) – ההמלצה שלנו היא להשתמש בגשר בונד 31 סופר – דבק גמיש מסוג C2TES1 בעל חוזק וגמישות גבוהים.

2. סוג התשתית:

  • תשתיות על בסיס גבס – כגון לוח גבס ובלוק גבס. בתשתיות מסוג זה יש להשתמש בדבקים אקריליים או לחלופין ליישם פריימר על גבי הגבס ולהשתמש בדבק הרלוונטי. מדוע זה חשוב? כאשר הגבס בא במגע עם הדבק הצמנטי, נוצרת ריאקציה המובילה ליצירת טחב ולהתנתקות הדבק מהגבס, באופן שמוביל להתנתקות אריחים. שימוש בפריימר יוצר חציצה בין הגבס לדבק, באופן שמונע ריאקציה בלתי רצויה.
  • תשתיות בטון – בתשתיות מסוג זה רצוי להשתמש בדבקים צמנטים. בנוסף, כלל האצבע אומר שככל שהתשתית יותר חזקה, כך אפשר להשתמש בדבק בעל רמת גמישות יותר נמוכה:
    - בעת ביצוע הדבקה על טיח בחוזק של 0.7 מגפ"ס ומעלה, ניתן להשתמש בדבק בעל רמת גמישות רגילה (S1).
    - בעת הדבקה על טיח בחוזק של 0.5-0.7 מגפ"ס יש להשתמש בדבק בעל רמת גמישות גבוהה (S2).
    - כאשר חוזקו של הטיח נמוך מ- 0.5 מגפ"ס, אין לבצע הדבקה. זאת מתוך חשש שהטיח לא יצליח להחזיק את האריח.

בחירת דבקים לחדרים רטובים
חשוב לציין שרוב פעולות הדבקת האריחים מתבצעות בחדרים רטובים. בחדרים אלו אנחנו ממליצים להשתמש בדבק צמנטי מסוג גשר בונד 51 סופר בעל גמישות רגילה מסוג C1TES1, או בדבק אקרילי "שרמיק" בעל חוזק גבוה מסוג D2.

בחירת סוג הדבק בהתאם למאפיינים שסקרנו תאפשר לכם לבצע את העבודה על הצד הטוב ביותר, ולמנוע טעויות מיותרות. בהצלחה!

דרור ברמי,
מנהל מחלקת הדרכה וייעוץ טכני